להט"ב

 את חזונה מגשימה האגודה באמצעות שלושה מערכים:

  1. ייצוג וסנגור קהילתי: מערך זו מרכז את הפעילות המשפטית והפוליטית של האגודה ומרכז פעילותה לקידום שוויון הזכויות לקהילה, יזום חקיקה, אכיפת החוקים ומתן ייעוץ משפטי לחברי קהילת הלהט"ב

    במסגרת המערך פועלים מספר מחלקות ופרויקטים:

# המחלקה המשפטית – מספקת ייעוץ ושרות משפטי לחברי הקהילה, מייצגת את האגודה וחברי הקהילה בבית המשפט וסוקרת את מצבה החוקתי של הקהילה מידי שנה.

# "עוצמה"  – הזרוע הפוליטית של האגודה  – אמונה על קידום זכויות הקהילה אל מול מוסדות השלטון ברמת המדינה וברמה המוניציפאלית, מרכזת את הקשר עם המפלגות הפוליטיות, מקדמת חקיקה וסוקרת את פעילות הכנסת בנושא להט"ב.

# מרכז ניר כץ לדיווח על מקרי אלימות ולהט"בפוביה – מרכז הדיווח על מקרי אלימות ולהט"בפוביה פועל לצד קו הקשב והמידע של האגודה "יש עם מי לדבר" מטפל בקליטת דיווחים על המקרים ותיעודם, הפניית הקורבנות למחלקות השונות באגודה ומחוצה לה, מרכז את העבודה מול רשויות אכיפת החוק ומפיק דוח שנתי בכל שנה ב1 באוגוסט.

 

  1. רווחת הקהילה: מערך זו מרכז את הפעילות הסוציאלית וחברתית של הארגון ומרכז פעילותו לקידום אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות בסיכון בקרב הקהילה, מתן שירותים פסיכוסוציאלים והנגשת שירותי רפואה ורווחה מותאמים לקהילת הלהט"ב

במסגרת המחלקה פועלים מספר מחלקות ופרויקטים:

# השרות הפסיכו סוציאלי – שרות ארצי הפועל בשיתוף משרד הרווחה ונותן מענה סוציאלי ייחודי ומותאם לקהילת הלהט"ב , מספק הם שרותי ייעוץ וטיפול וכן עוסק בנושאים סוציאליים מגוונים כגון: התמכרויות, נפגעי תקיפה מינית ועוד.

# "יש עם מי לדבר"  – קו הקשב והמידע של הארגון פועל בשיתוף ארגוני הקהילה האחרים ומעניק מענה טלפוני ואינטרנטי לחברי הקהילה בכל הארץ.

# ברנוער –  הברנוער הינו פעילות בלתי פורמאלית לנוער להט"בי הפועלת אחת לשבוע במרכזים הקהילתיים של האגודה בתל אביב ובאר שבע. הבר נוער מהווה מקום מפגש חברתי בסביבה בטוחה ותומכת ומספק לנוער מקום למפגש בלתי אמצעי שבו הוא יכול להתבטא בחופשיות, לחלוק חוויות עם חברים וחברות דומים, להכיר, לדבר ואף להתאהב. בנוסף, נותן הברנוער מקום מפלט לנוער מנותק ולנוער רחוב.

# פרויקט ברק –  מטרתו של הפרויקט לקדם שוויון הזדמנויות לקבוצות מודרות בקרב האוכלוסייה הלהט"בית (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס וביסקסואלים) באמצעות חינוך הומניסטי והעצמה חברתית..הפרויקט מתמקד במניעת נשירה חברתית באמצעות מסגרת להשלמת בגרויות דרך השכלת יסוד והעשרה, מתן תמיכה ופיתוח מיומנויות חיים. בשנים הקרובות מתוכננת הרחבה של הפרויקט למרכזים הקהילתיים השונים של הקהילה והנגשתו לאוכלסיה רחבה יותר.

# מענה לאוכ' הערבית ישראלית – יחידה זו בארגון אחראית על אאוטריצ' למגזר הערבי, הנגשת שרותי האגודה עבורם ועבודה מול הרשויות לקידום המודעות לקהילה ולצרכייה. בין המשימות הראשונות של היחידה תרגום אתר האגודה לערבית, הפצת חומרי הסברה בשפה הערבית וקליטת צוות עובדים דובר ערבית.

# שרות סיוע חירום לקהילה הפלסטינית –  יחידה זו בארגון אחראית על  מתן סיוע לפליטים פלסטינים אשר נמצאים במנוסה מהרשות עקב נטייתם המינית וחשש לחייהם. היחדיה מספקת מענה משפטי וסוציאלי וכן עובדת מול האו"ם וארגונים נוספים בעולם למתן מקלט מדיני לפליטים אלו. היחידה בימים אלו בנויה על מתנדבים כאשר משימתנו הראשונה היא הבניית צוות קבוע שיורכב מעו"ד ועו"ס דוברי ערבית שינהלו את היחידה.

# בריאות הקהילה: בתחום הבריאות פועלת האגודה בחמה מישורים המרכזיים שבהם:
HIV – פרויקט למניעת הידבקות באיידס בשיתוף משרד הבריאות המשלב הסברה, עבודת שטח וטיפול סוציאלי.
בריאות נשים – פרויקט להגברת המודעות של נשות הקהילה לצורך בטיפול רפואי וחשיפת המידע על המחלות הנפוצות בקרב הקהילה ודרכים למנוע אותן.

 

  1. גאווה: מערך זו מרכז את הפעילות הקהילתית של הארגון שמטרתה העיקרית לקדם את הנראות הקהילתית , חיזוק הקהילה וקידום פעילות מגבשת וחברתית.

במסגרת המערך פועלים מספר פרויקטים וזרועות:

# מסורת וקהילה –  במסגרת פעילות זו מקיימת האגודה ארוחות חג בראש השנה וליל הסדר , ארוחות אלו פתוחות לחברי הקהילה ללא עלות ומטרתן להעניק ארוחה משפחתית לחברי הקהילה אשר הקהילה היא משפחתם היחידה..

# אירועי גאווה  – האגודה מפיקה ומקיימת אירועי הגאווה בנקודות הפעילות השונות ברחבי הארץ במטרה לחזק את נראות הקהילה, להעניק לה צביון וכוח פוליטי ולקדם את חיי חברי הקהילה.

# כלכלה וורודה – במסגרת מחלקה זה מטפלת האגודה במספר תחומים:
1. מדד גיוון ושיוון  – החוק הישראלי מחייב שוויון הזדמנויות מלא לחברי הקהילה במקומות עבודה אך אנו ערים לכך כי ישנו פער בין החוק הכתוב לאופן היישום שלו בשטח וכי חברי הקהילה מופלים פעמים רבות לכן ייסדנו מדד אשר מופץ בין החברות המובילות במשק ובוחן את מצב קבלת חברי הקהילה בקרבן. מטרת המדד להתפרסם אח לשנה, להעלות מודעות ולהוות מנוע צמיחה לגיוון ושוויון.
2.פרויקט העצמה כלכלית של נשים – בעקבות פניות מהשטח של נשים חד הוריות המתקשות במציאת עבודה ופרנסה החלנו במיסוד פרויקט העצמה כלכלית אשר ירכז 2 הכשרות: האחת בתחום ניהול פיננסי נכון והשניה יזמות מהבית לפיתוח עסקים קטנים.
3. פרויקט לקידום תיירות גאה לישראל – פרויקט המנוהל באגודה מזה 6 שנים , במסגרת הפרויקט אותו אנו מנהלים בשיתוף משרד התיירות ועיירית ת"א אנו מובילים את הפיכתה של תל אביב לבירת גאווה עולמית תוך תמורה רבה לכלכלת המדינה.

מלבד פעילויות אלו עוסקת האגודה בשני תחומים נוספים:

  1. יזום, פיתוח, ניהול וקידום מרכזיים קהילתיים ברחבי הארץ – כיום מפעילה האגודה פעילות בארבעה מוקדים בארץ :תל אביב, באר שבע, קריית שמונה ועמק יזרעאל.
  2. חממה ליוזמות קהילתיות וטיפוחן עד ליציאתן לדרך עצמאית.

 

בשנת 1975 התגבשה קבוצת פעילים שהחליטו שהגיע הזמן להקים בישראל ארגון שישרת את ציבור ההומוסקסואלים וייצגם מול החברה, הממשל וכלי התקשורת. אנו חושפים כאן לראשונה מסמכים נדירים מימיה הראשונים של האגודה, וכדי לעשות קצת סדר, מובא להלן רצף האירועים:
מאת: דן ינוביץ'     
10/01/2009


    

29/7/1975 –    הפגישה הראשונה של קבוצת הפעילים ובה מחליטים על ייסוד ארגון. הקבוצה קוראת לעצמה בשלב זה "חוג גיים גאים".

5/8/1975 –      מכתב ראשון נשלח לחברים ובו סיכום הפגישה של חודש יולי.
21/8/1975 –    מכתב שני נשלח לחברים ובו הסבר על תחומי העיסוק של הארגון החדש.
4/9/1975 –      מפגש פעילים שני בו עוצבה דמותה של האגודה.
21/9/197 –      נשלחת למשרד הפנים הבקשה לרישום הארגון תחת השם "האגודה לשמירת זכויות הפרט". יעקב פזי הוא יו"ר הועד המייסד.
6/10/1975 –    במכתב ליו"ר המייסד, מאשר משרד הפנים את הקמת האגודה.
14/10/1975 – האישור על ייסוד האגודה מתפרסם בעיתון "הצופה".
11/1975 –       מידעון שלישי נשלח לחברי האגודה והפעם בתבנית רשמית של האגודה.
12/11/1975 – ישיבה ראשונה של הועדה המנהל. יו"ר הישיבה הוא סיון מלכיאור.
16/11/1975 – חברי הועד נפגשים עם ח"כ שולמית אלוני ודנים עימה בביטול הסעיף בחוק העונשין האוסר קיום יחסי מין הומוסקסואליים.
14/12/1975 – חברי הועד בוחרים באבי אנגל להיות יו"ר האגודה.
1/1976 –          מידעון רביעי נשלח לחברים.
25/1/1976 –    מפגש ראשון של כלל חברי האגודה.
2/2/1976 –      תוכנית הטלוויזיה הראשונה בנושא הומוסקסואליות, "השעה השלישית", בהשתתפות אבי אנגל ותיאו מאינץ.
29/2/1976 –    האסיפה הכללית הראשונה של האגודה. סיון מלכיאור נבחר לתפקיד יו"ר האגודה, ויתר חברי הועד המייסדים נבחרים להמשיך לכהן.
2/1976 –          מידעון חמישי נשלח לחברים. החל מגיליון 8 (נובמבר 1976) מקבל המידעון את השם "ריש גלי" והוא ממשיך להיות מופץ לחברים בקביעות עד קיץ 1978 (גיליון 18)

 

פרטים נוספים